|
לדוד אדולף היה עץ מנגו בחצר
בשבת היו מנגנים שם שטראוס על גרמופוני העת
בחגים היו מחלקים שם בצלופן חלומות מפורצלן
עכשיו קוברים את המחזורים האחרונים של המאה העשרים
חנוכה שמונים ושש
אפשר כבר לאפסן את המוזיקה במזווה
אני מטמין אותו באלבום
בקצה החלקה
הנרות הללו שאנו מדליקים
ועל הזיכרונות
למנגו יהיה עץ אדולף בחצר |
|
|
אלוהים, (הכוונה
להוא שמאשר את
הסלוגנים) אני
יודעת שיש לך
המון דברים
לעשות, מיליארדי
תפילות ותחינות
(יאמי!) להקשיב
ואלפי סלוגנים
לאשר. אבל אנא
ממך אלוהים,
תאשר לי את
הסלוגן הקטן
שלי. מה אכפת
לך? תצא גבר.
תצא גדול. אתה
כבר כזה... אבל
בח'יית...
אחת שהתייאשה
אחרי ששמרה על
כבודה ולא ליקקה
למאשר
הסלוגנים.
נגמר לה הכבוד.
עכשיו היא נשארה
עם לשון מלאה
בשיערות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.