נעם פטמן / כי קיבלתי אסלה בחינם |
ועליהם מונח גוש רוטט של כאב שפעם היה אני. נאנק ומכורבל על
קורם של הרצפות, מקווה שזה יגמר, אינני זוכר איך הגעתי למצב
הזה, אבל אני פה וקשה לי לזוז, הצלחתי איכשהו להרים את עצמי
למצב ישיבה מול אסלה ובא אני מוציא הרבה כלום שהיה בתוכי רק
כדאי להעביר את הכאב, להעביר אותו למקום אחר, שוב מצאתי את
עצמי מרוסק על הרצפה, זה לא עזר אני חושב, ארבע קירות ותיקרה
וכואב לי, כל כך כואב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|