קולה של אנקה בוכה באוזניי
"My heart is so sad"
היא לוחשת למחשבותיי ואני רק יושבת ומזדהה

צבעים כתומים וכחולים מתנגשים זה בזה
וצללי מכוניות כמו מפלצות מתנפצות בפינת הרחוב בשקט משכר

האדום נבלע כאילו על ידי יצור ימי מפחיד,
ולאט לאט הירח תופר את טלאי הכוכבים על הרקע  הכחול כהה.

והכל כל-כך צבעוני, ורק אצלי שחור לבן,
תצלום ישן, ומרחוק אשמור שלא תקטוף משהו כמוני.