כל החיים לפני, פוסעת בין דפי העבר, בין נגינת הצ'לו האיטית
שלו, מרגיש כאילו התווים הכבדים שוקעים באוויר וראשו של הנגן
נח על פני הסולמות.

דו רה מי פה סול... אני מתרגמת את הצלילים.

הירח החלוד לבוש העננים מחליט לחזור לישון ומחליפה אותו שמש
כתומה שמחממת את השמיכה הלבנה שכיסתה את ראשי העצים.

צעד אחר צעד, משאירה מאחור עקבות מהירות, אשר נמסות אל תוך
עצמן, נשאבות לאדמה, הים האפור כאילו מתגלח, משאיר אחרי אצות
וקצף

סיבוב מגושם מבצע העולם, לא מחכה לאף אחד מאיתנו להתעורר