אנטואן א. פלרי / ים של געגוע |
כבר התנדף ריחך
מעל למצעי מיטתי
ואיני מוצא את מתיקותך
למלא בה את נשימתי.
גם החלומות הטובים ביותר
אין בכוחם להשתוות לך
ובפוקחי את עיני אני מתעורר
וליבי מתמלא געגוע לאחוז בך.
דמותך בכל רגע למול עיניי
בתוך נפשי, בתוך חיי
והרגע בו אשק לך
הוא תקוותי במצולות ים געגועי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|