נערת כפר יפה,
עומדת לה בחוף יחפה.
ים עם גלים, היא אוספת צדפים.
אני מחייך - החיים יפים.
רגש עמוק מתעורר לי בלב,
כמה שאותה אני אוהב.
נערת הכפר לבושה,
כתר פרחים על ראשה.
שמלה דקה עוטה על גופה,
אלוהים , כמה שהיא יפה.
הלב פועם, הראש מסתובב,
כמה שאותה אני אוהב.
נערת הכפר הפשוטה,
רצה בשדה לבדה.
העשב ירוק, אני שומע מרחוק
את הצחוק שלה.
יש לה ריח פרחים וחיוך מלאכים,
ועיניים כמו שמיים, הכי בהירים
שאפשר לראות.
ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות,
לצחוק או לבכות.
כי היקום היה כה נדיב אליי,
שהביא את נערת הכפר אל בין זרועתיי.
אותה חיפשתי כל חיי,
ועכשיו היא כאן - מביטה בעיניי.
ואומרת , כמה טוב לי שאתה איתי
ואומרת, שהיא אוהבת אותי
אז אני מתקרב,
לה באוזן לוחש,
כמה שאותה אני אוהב.
אוהב אותה
נערת הכפר הפשוטה
היא בעצם מלכה. |