אנפץ את החומות,
את כולן!
חומת ההדחקות,
החומה החסינה לדחיות,
חומת הקרירות העוטפת אותי בנדיבות.
ואת שאר החומות המונעות ממני להביע
רגשות.
לא אשאיר זכר!
עוד אשוב להרגיש!
אבכה כשעצוב,
אצחק כשמח או סתם
אחייך בטוב ללא סיבה.
אחליף את העיניים העצובות,
אפטר מתנועות הגוף החדות
והמבט הקר הרציני.
הווילונות האדומים ייפתחו,
האורות יאירו עליי,
אצליח לבצע כל מונולוג שיטילו עליי.
אצליח לרגש!
להצחיק!
או אפילו להשאיר את הקהל עם דמעות על הפנים.
ימחאו לי כפיים,
ירעיפו עליי שבחים.
בסוף אני עוד אצליח לשבור את כל החומות. |
