תשעה חודשים חיית בחושך
שמעת את אמך אך לא ראיתי אותה
שמעת ריבים, שמעת צרחות לפעמים גם כאב לך
ולא הבנת למה
לפעמים התהפכת מצד לצד
רצית להרגיש את אמך ולשמוע את לבה
רצית לשמוע אותה, לראות אותה, לדבר אתה
שתיקתה חותכת את לבך החושך צורב יותר מאי פעם
פתאום... אתה רואה אור...
ושומע רק שקט
אתה מסתכל מסביבך ורואה אותה שוכבת
עיניה מתות ואדומות היא לא זזה לא מחייכת לא מדברת
אינך יכול לשמוע את לבה
ובאותה שנייה הרעש האחרון ששמעת
היה קול הירי של אביך בראשך.