שמים שהיו אמורים להיות בהירים
שחורים מעננים
רוח קלילה הופכת לאט לאט לחזקה
גשם חלש הופך לסערה
בחוץ מתחוללים ברקים ורעמים
כמו שבתוך לבי ונשמתי
כל חיי היו שחור ולבן
לא הצלחתי למצוא את מקומי בעולם
לא הצלחתי למצוא אהבה ביקום
נשמתי רק צער ידעה ולבי רק בדמעות כתב
כל יום שעובר בשבילי כמו נצח
כל דקה ושנייה כמו שנה
השתיקה בתוכי חותכת את נשמתי
אך יום אחד הגשם נפסק
הרוח נחלשת
העננים מתפזרים
ואני מוצאת את עצמי בקברים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.