תחושה נשכחת של שקט נפשי לא מוסבר
שוכבת מתחת לעץ ענק על שמיכה.
מזמן לא נתתי לעצמי קצת זמן
להקשיב לרוח בערב.  נעימות מלטפות של הנפש.

הייתי רוצה שתהיה פה איתי
לא כי אני זקוקה לחברתך
אלא כי הייתי שמחה לו גם אתה
היית חווה את השקט הזה.
אהובי.

עקיצות קטנות מזכירות לי מציאות גדולה
לא רעה אך מסובכת.
אולי הגיע הזמן למצוא את עצמי
בתוך כל הסיפור הזה, הלא מובן.

לחיות בלי להביט לכל הצדדים
לחשוב פחות ולתת יותר.
ללמוד לוותר על הטפל.

3.7.07