זה היופי שהעיר אותי,
דברי החכמה אשר בשבי לקחוני.
עינייך כיהלומים הדורשים מקלט במבצרי
והצחוק כמו צופן לפענח לפני שנתי.
האם גם אזכה לספר סיפורים
כאשר בינם אהבות לא פתורות
והתקווה תפרח בם ממילותיי המשכרות.
והאם גם אזכה להיות עייף בשעות החמה?
כאשר נזכר בליל שלפני,
בו לא ישנתי כי הייתי עמך.
תהיות על החורף הקרב,
הייתכן כי זמננו הגיע
חום גופך ישמש לי מכסה
ולמעיל יותר לא אזדקק,
אתעורר לחלום טוב
ללחישות נעימות לקום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.