כשזה יגיע,
בסוד נעלם
תגלי את מה שנגול עבורך
מכבר.
רואה את?
ילדה קטנה
לא גילתה את המים מפי הבאר
בזמן הנכון לה
(הו, לכמה שיכחה את זקוקה כדי שתזכרי).
ילדה צעדה, לרגליה אצעדות
מפויחות
צעדיה מתייפחים.
אמא אמרה: לכי ישר.
הילדה, הישירה מבטה
וצייתה לצעד.
אליעזר עומד בצל מי
הבאר החיה.
אליעזר חייך לילדה
והיא בחוצפה ילדותית
נשאה ראש תלתלי,
טופפה לעדריה
גאה במצעדיה.

אולי קצת במחילה ממך?
לא, לא ניתנה לה אז דרך אחרת,
לעגל צעד
של מצעד אצעדי
מפויח נפוח.

ואליעזר המתין
בצל המבורך
לנערה אחרת,
היא לא היתה האחת                        
שהבינה אל
חיוך האיש
הממתין.
(אפילו הגמלים ידעו
בחיוך,כרעו בשקט.)

ועכשיו הגילוי,
ועכשיו המים.
עכשיו היא חוזרת לבדה לבאר
ושותה.