אסתי קמאי / מזמור טבילה |
למי תהום תפלים,
אני טבלתי וקמתי.
נזלתי לתהום צייה וצינה.
ושם ברכתי בשם ובמלכות
צנפתי ידיי בתחינה
חושן בקשותיי כבד עליי
מדדה כמו כוהנים אבודים
(ממללים בשפתיים נוטפות).
לצידי עמדו לוויים מתנבאים
פרטו כהותי לצלילים.
לחשו לי:
כן היה רצון.
אמן, כן היה.
כן.
היה רצון.
אני קמה וגדלה
צועדת לכברת מדבר
לויי מנגנים איתי
כהניי מחייכים,
חוזרים אחריי
בלחש,
בשם ובמלכות:
אמן, יהי רצון.
יהי כן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|