|
בעדינות אני מסתובבת לי
בקרסולה שבקרקס
מסתכלת על העולם בסיבוב
מריצה נופים וילדים קטנים עם בלונים
מנגינה ישנה באקורדיון
סוסים מעץ שצבעם כבר מתקלף
סחרחרה שוב שוב
השיער מתבדר בעדינות ברוח
וקשה לי לתפוס נקודה
קשה לי לתפוס את הזמן
כולי בסיבוב שלא נגמר
וממשיך וממשיך...
הקצב הולך ועולה ורק מתגבר
עיניי נעצמות ומתמסרות לסיבוב
המנגינה משתנה
והנופים נראים מעט עצובים
הדשא קצת פחות ירוק
והעננים קצת פחות בהירים
הפרחים חיוורים
ותחושה אפרורית אוחזת בי
אני רוצה לקפוץ
לצאת מהסחרחרה הזאת
להפסיק את הסיבוב האינסופי
לפגוש את הליצן המנגן שעל הבמה, קרוב
לשמוע את המנגינה באמת מקרוב
לנגן לחן משלי
בלי לחשוב... |
|
|
השמועות אומרות
שצבוטאותי
וקוטאותי היו
צמד הומואים וכל
ה"טביעה" הזו זה
בסך הכל התאבדות
המונית שלא
הצליחה,
וגם אם היא
הייתה מצליחה,
מה המוני בשני
קוקסינלים?
סרן בנימין
גלעד, הומופוב
וקבלן מבצע
בפרוייקט שכונת
האלמוגים בחוף
גורדון בת"א. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.