הדס לפיד / שגרה |
הלילות הולכים וקרים
במקום אחר הקור הזה מקפיא נשימה
והגשם לא מפסיק לרדת
מבכה מציאות מוזרה
מבכה את שביל הפטרול, שסותר ללחייו
מבכה שגרת חיים עלומה.
והוא בכלל ילד של קיץ,
החול החם בכפותיו היחפות
כלוא בתמונת חופש גדול אחרונה
ושם, האדמה החבולה
והימים משוכים תמיד בגוון אפרפר
רק ארז אחד
ניצב כגלעד עזוב לזכר הימים
שלפני רסיסי הברזל והדם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|