|
בשעת הדעיכה הגדולה
הייתי נעה ונדה בארץ השגרה
וקול שתיקותייך זועק אליי מן הדממה
וארורים הדברים בחטאי ירבצו
והיה כל מוצאי יהרגני |
|
|
עכשיו הבנתי למה
לוקח להם כל כך
הרבה זמן לאשר
לי את
היצירות... הם
כולם עסוקים
בקריאת
סלוגנים!
פרציפלוכה,
שכשתהיה גדולה
רוצה להיות
עורכת בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.