אמה דויד / הריח של פעם |
אין מילים שיתארו את המועקה
מביטה לעבר רואה ילדה קטנה
מביטה לעתיד, האור כמעט ודהה
בהווה יש ים של עצב ואכזבה.
חשבתי, אני יודעת
אני בשליטה
עכשיו הכול נראה אחרת
הטעות גדולה
היש דרך חזרה?
למילים היום אין כל משמעות
שקר, מסכה.
אין שלולית בה אוכל לשפוך את התסכול
אין אוזניים שישמעו את מה שבלב
ישנו רק אחד...
הלוואי ולא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|