עדיין מרגשים אותי שמיים אדומים,
בשעת בין ערביים של סתיו.
עדיין מסתכל החוצה בציפיה, בחלום, בתמיהה.
עדיין מאמין בבני אדם. בחופש.
באהבה שלא נגמרת.
עדיין תמים שאוהב לאהוב,
ורוצה לחיות קצת אחרת.
בשעת בין ערביים של סתיו
מסתכל החוצה ומתרגש.
מרים ידיים למעלה. נושם את החיים.
עוצם עיניים... מחייך.
דצמבר 2007 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.