מטיילים בסמטאות עין-הוד, ופתאום בת-דודה של המכונית של מוישה אופניק עומדת לה
שם בצד, מבויישת, עם קורי-עכביש בגלגלים, צבע מתקלף אבל, נושאת בגאווה את
"תוית השם" שלה.
איזוה גאונות של יצירה. אין עוד כאלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|