כבר ראיתי אותך בלבן
ואותי ראיתי,
כמו גיבור מספר של המינגוויי
הבטנו אל הים
וראינו את הסירות מפליגות
אבל הכל נעלם בזמן
כמו הייתה זו רק תמונה
תלויה על הקיר
את לא לבשת לבן
אני לא הייתי הגבר ההוא
כבר כתבתי לך את השיר
אחר כך השארתי לך אותו
במגירה
יצאתי מהבית
השכונה נשארה דומה
בחנויות, הקונים קנו
את כל מה שהיה למכירה
כבר כתבתי לך את השיר
אבל את לא קראת אותו
אולי בכלל לא פתחת את המגירה
יושב עם שאר העלובים
על הבר
כמה שנהיה זרים, לא נצליח לברוח מזה
משאיר טיפ לברמן ועוזב
כבר ראיתי אותך בלבן
ראיתי אותך, מחכה לי
שאחזור בערב מהעבודה
אני כבר הייתי זה, שהזמין אותך לרקוד
אחר כך לשתות, בסוף להישאר
הכל נעלם בזמן
פותח את הדלת,
האור נכנס מבעד לתריסים
הרדיו ממשיך לנגן
חושב על ניו יורק, כבר חשבתי אלף פעם
לעזוב ולחזור
כבר ראיתי אותך
טסה איתי
ואת שנינו, שוקעים מול ים
התמונות מצטיירות, נתלות על הקיר
ואני מצייר אותך,
בכל פעם מחדש
את תמיד דומה, אבל משתנה
כבר ראיתי אותך
יושבת איתי, על הספסל בגן
צופים אל כלבים שרצים שם
קוראים בשמות הילדים
והכל נעלם בזמן
מביט מן המרפסת
אין כלבים שרצים בגינה, אין ילדים שמשחקים
את כבר לא תלבשי לבן
ואני לא אעזוב לעולם