תביטי בי
אני רק בן שלושים
אבל כמה שנים חלפו
כמה ימים, נעלמו מהיומנים
תביטי בי
אני רק בן שלושים
ומה כבר נותר לי, לספר לך
על דרכים לאין מוצא
על צלילות אל קרקעית הים
מה כבר אוכל לתת לך?
אני רק בן שלושים
ונעלמו כל השנים
ואת יכולה
לראות אותי, כמו שאני
אני עייף ומותש
אל תבקשי ממני לקום אלייך
את יכולה
לכתוב אותי, זקן
אני רק בן שלושים
זה כל מה שיש לי לתת
אילו רק יכולתי
להזמין אותך שוב לרקוד
אולי הייתי מרוויח כמה שנים
אולי הזמן היה נעצר
ואת לא היית רואה אותי
בן שלושים
שוב היינו מתפלשים ברחובות
שוב היינו, צורחים בלי הפסקה
אבל, אני רק
בן שלושים
הסימנים כבר לא מזהים אותי
ולא נותר לי
מה לתת לך
רק לילות חסרי שינה
וטיולים ארוכים
אל תוך השקט
אילו רק יכולתי
להזמין אותך לרקוד
אולי הייתי מרוויח כמה שנים
אולי היית נשארת כאן
אני לא היית בן שלושים
תביטי בי
חיוך של מישהו
שיודע,
שחיוכים לא אומרים שום דבר
וזה לא משנה כבר מה אומרים
תביטי בי
אני רק בן שלושים
אבל כמה שנים נעלמו
כמה ימים נתלשו מלוח השנה.