הוא איננו כאן. לבד מנסה ליצור אווירה של שבת, אך לשווא.
רעש מסביב, טלוויזיה, כפיות נופלות על הרצפה צלחת נשברת, בכי
של ילדים ואמא שלא אכפת לה.
איפה היו אז הימים בהם הוא היה נמצא איתנו? הימים בהם היינו
מרגישים קדושת שבת שאין כמותה, שרים ואוכלים עד ששבעה נשמתנו.
מנסה לשמור על אותה הקדושה שכל כך חסרה, אותה קדושה שאני
מייחלת לה כל יום ורוצה להגיע אליה במהרה. לשמחה האמיתית
והרוחנית, שלא נעלמת, נשארת ולא עוזבת, שתישאר אצלי לנצח ואוכל
להפיצה אצל רבים אחרים ולבסוף ארגיש את הקדושה האמיתית ואחדיר
אותה לתוך לב-ליבם של הסובבים אותי.
ואז ערב שבת בלעדיו כבר לא יכאב לי כל-כך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.