כשארד מרכב החלל המילולי
אסיר את הקסדה האטומה
ואצחק
(פה מלא שיניים)
כשארד
מרכב המילים החללי
אסיר את הקסדה
האיומה
ואצחק
(פה מלא עיניים)
בוקר שבת
ולודוויג שותק.
אני יוצא כעת לעבוד
מדי לילה
עם הגברים הגסים
נושאי התיבות המיומנים
מטפסי הפיגומים נטולי פחד הגבהים
גופי השבור מתחשל
נפשי מזיעה ובוכה
כל מי שרוצה, אומר לי מה לעשות
מעמדי ההיררכי הבלתי קיים
הוא בדיוק מה שאני זקוק לו
לילות רבים אני חוזר
אחרי העמסה ופריקה
של תיבות שלרוב איני יודע
מה בתוכן
אין זה מענייני
חיי הקודמים
בועטים בדלת הקדמית
אני מתחבא מתחת למיטה הקטנה מחיי הישנים
ולא עונה
חיי הקודמים מנסים לשכנע אותי
הבטחות רכות לא מאיימות
אבל אני
שידעתי אותם
אינני רוצה אותם (אני בז לחיי הקודמים
כפי שאני עשוי לבוז לחיי הנוכחיים
בעוד כמה שנים
כשיהפכו אלה החיים
לחיי הקודמים)
נשים זקנות שנהגתי לסייע להן
מתקשרות אליי שוב
מבקשות לדעת היכן אני גר כעת
אני שותק
ונותן לדמיונן להוליך אותן
למקום הרחוק ביותר שאני יכול לחשוב עליו
הנשים הזקנות דורשות לדעת
היכן יוכלו לראות אותי
אני מנתק את השיחה
ושב למחבואי
מתחת למיטה הקטנה עליה אני ישן כעת
הגברים הצעירים
בעלי הידיים המיומנות
נוהגים משאיות גדולות
עמוסות ארגזי תהילה
כסופים-מושחרים
אני במושב הצדי
ממתין לשכחה המתוקה
שתכסה אותי לילה טוב
ותכבה את מנורת הלילה
יש לי עצם כלבית
אותה אני יכול לנגוס
כמה שאני רוצה
לשנות את צורתה
עד שלבסוף
אעלים את קיומה
במלתעות הקהות שלי
אדם מקרי
שב לחדר זעיר מצופה בלקון
הוא נכון
לכל צווחה
ביתו מאובק ומסודר
מלוכלך ומאורגן
ידיו נקיות למראה
ויקומי חיידקים
חיים עליהן גם כעת
דווקא כעת
ואין זה מקרי
(אדם מקרי וכולי)
שלושה שבועות של נשיאת ארגזים
והנה שרירי הידיים שלי
מתגלים
שרירי המוח לעומתם
הולכים ונעשים קהים
קשים לזיהוי
(כל הביקורת הפוליטית
יכולה ללכת להזדיין)
בחלומותיי הנוכחיים
אני נמלט עם חיות הבר
מפני הציידים הלבנים
מספריו של המינגוויי
הראש שלי רחב
(מטר וחצי לפחות או יותר)
והאינסטינקט הבהמי שלי מזהיר אותי
מפני אותם גושי מתכת
שסופי שלהם
שסופם להצטופף
בין קסדת העצם המקורננת שלי
לעיני העגל הקהות
שאני עוצם ממילא
גם בחלום הזה
אני גיבור דרמטי
אירוני מספיק
תחושת הזמן שלי
היא בדויה, קרחונית
וכעת עליי להיכנע
(שוב)
לפתיחה הקולנועית הצפויה
ארוכת הרגליים שלי
אשת חלומות הבעתה
שאינני מצליח, בשום מקרה,
להוציא מראשי
הזמן לא מוגדר אבל
הוא די עכשווי
כל הסממנים נמצאים
ואומרים לי ש
תהיה אקספוזיציה נוספת
כי הרי ישנן
שתי נשים. שתיים
שלכל אחת מהן
דימוי המתהווה בקודים
טרם זמנם
טרם זמנן
טרם זמני
גברים ערבים
במכונות גרמניות שועטות
מהודרות למחצה
מיושנות עד החמיא
בצורה מעוותת
נשים אסיאתיות מתבלות
נשים מתובלות
האוחזות בלהבת החיים
בגיציה הכבים אחד אחד
ומלטפות גבר
בוער למחצה
איש רושם באפודה אדומה
כסוי ראש
מזוקן בדיוק
במידה הרצויה
הליכה מהירה, חסרת מעצורים
אל תוך חלום שקוע
שאיננו קיים
טרם זמני
הובטח בואי
בנבואה שקרית מהסוג הנחות
טרם בואי
הובטח זמני
שלטוני הברור
על שכבת המילים
המצפה את העוגה הארוזה
שאני יודע לשחק היטב
התרחקות נפשית אחת
היא המצרך המבוקש החדש
המוני אוכלי הנבלות האורבניים
מבקשים לעצמם
קהל מסור ומיוסר
בלי לחשב את קצם
אין להם קיום
שעון
אין לי את את עצמי
אני לבדי
נטוש וכחוש
נשות הטכנולוגיה לא משתינות
לכיוון שלי
הן יודעות את האמת לגביי
לפני שאני יודע אותה
(אני מבקש כנות
בשעות השיכורות המעטות) | 