אני מביט בך וחושב
איך העניין נהיה כואב
חשבתי שגם לך אכפת
אבל אני מזמן הבנתי שככה זה עם בני אדם.
אולי תביני יום אחד ותבקשי סליחה, כן,
תתחרטי שהסתכלת רק על עצמך,
כשהעולם נזרק לצד. כן יום אחד.
את כל ליבי נתתי לך
חלקתי את הכל איתך
ואת קדימה הסתכלת
(הכל נתתי, עם כלום נשארתי, ושוב נזרקתי לצד)
המטרה, אותה קידשת, כל אמצעי לפח השלכת.
אולי תביני יום אחד ותבקשי סליחה, כן,
תתחרטי שהסתכלת רק על עצמך,
כשהעולם נזרק לצד.
ואם תביני יום אחד ותבקשי סליחה,
במה זה יעזור? גם ככה כלום לא ישתנה סתם יום אחד.
וכל הזמן שאת היית איתי, שאת נישקת אותי,
לא היית כנה איתי, לא יום אחד!
וכשהזמן עבר, נהייתי מיותר.
נתתי את הכל, כלום לא נשאר.
ניסיתי להבין אבל בסוף היום נשאר
שקט עם לב נסער.
אולי נבין ויום אחד גם נבקש סליחה,
וגם נלמד איך להתחשב גם באחר
במקום לחשוב על עצמך. כן, יום אחד. |
