ליאונה גלעד בק / ידיים |
צוויתי מבין הקמטים לטעום את קור שפתיך.
אמרו לי - אז מה אם הוא בין-ערביים,
לכי, שתי את מימיו, ואל תיעזרי בידיים.
נצמדתי לאדמה על שפת האגם הרוגע
ראשי נטה ולחיי רטובה ופי את מימיך גומע.
והמים רכים ומתוקים, מגופי לאט רחקו,
ואני - אין ידיים, גוועת ואיני יכולה לקום.
שחק בי עם רוח, הבא לי משב רטוב
ולחש באזניי את רחש המים,
שאזכור כי אולי עוד יבוא גשם טוב,
אולי עוד אצמיח ידיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|