בחיוך מרוצן קשור לעניבה
השליך אפו ראשון לדלת פתוחה.
מלטף משענות כיסא
חייו נשענים על היושבים בהם.
הוד מעלתו בשיא הדרתו
מבשר את הטובה
לאחר שהשאיר מאחוריו
נואפת וגלימה.
הבאת לבד? שאלוהו
והוא צייר ציור
ומה עם הרגשתך? התעניינו בו
והוא קישט קישוט

כאשר נשימותיך מקוטעות
לא תוכל להצליח בכול הבמות
יום אחד הוילון ירד
ויבקשוך לעזוב את האולם.
שלוש שעות לפני
לא מצאת תרמיל אחד לדרך
אל השוליים ירדת
ולשולי החברה בזת
אתה שבכיסיך חצאי שקרים
לא ידעת להרכיב אמת אחת
בנה את ביתך
לפני שיצאת ממנו
קח אותה עמך
לכול רעיון וחלום
שתף אותה בך.


כאשר נשימותיך מקוטעות
לא תוכל להצליח בכול הבמות
יום אחד הוילון ירד
ויבקשוך לעזוב את האולם.


טאטא את האבק מתחת ליומך
ובסוף תתעטש ותחזור בחזרה
לאותה              נקודה
לאביון                המרוד
לחלום                   האבוד
לביתך                      הנטוש
ותבין ותבין ותבין ותבין, תבין
שאלו הם חייך אלו ילדיך
זוהי אשתך
זהו גורלך
השלם עם הוריך
וסלח לחבריך
תן עוד סיכוי
עשה את השינוי
תן עוד תקווה
לעבור המלחמה
ותן את ליבך
לאמונתך!