לא הכיתי המצרי .
ושומר אחי אנוכי;
לא אכלתי פרי אסור,
לא משם כוחי ;

נותרתי ערום,
ערשת מבוכה על פני,  
נטול סיגוף וכיפור,  
אבקש את קרבת אוהביי  .

ועומד הנוטר בפתח הגן,
דחייה אילמת בפיו .
קהה מוסר הבורא ,
נועל דלתות האביב.

מפני מה חתומים השערים,
בקצוות מלכות שדי ?
על מה שומר אלוהים ,
ומדוע מסתיר מפני ?

שמור הדלתות נעולות -  
מעניש ברביעית נינים
על חטאי דור האבות
שלהם איננו בנים .

מלכות שכזו מי בה מלך?
ומי היושבים בחצרו ?
נבוך וחיוור על שאבדה לו הדרך -
גולה האדם אל פשרת קיומו.