|
אל תאמרי לי לא
זה אני אומר לך
האל בכבודו ובעצמו
פעם שרתי שירי ענווה
ואח"כ מיד בלי שהות
שרתי שירי אהבה
ותתגלגלנה מילותיי
שירי כאב וגאווה
מיסודות מחלת עולם
התגלגלו אל הים
אור
ממעמקי השחור
ניערו שכבות חול
וחצץ
של מלט קשה
בצהרי יום שמש
עם בוא השם אש
עד לבן של בית חולים
לבן של אח, אחות רופאים
יום אחד
רק הפציע לו בוקר
מעין יום חדש
מתחדש
בצלילי מוסיקה שאין שומעים
רק בקרבת מלאכים
מתוך חלום
שתמיד חלמנו
ביקשנו התפללנו
לפתע
באו מלאכים עולים ויורדים
אל נימי אוזניי לוחשים
מראות שלא מעולם כזה
מראים
צבעי הקשת בכל עוצמותיהם
מקשטים
איזה פאר
יופי אושר
שלווה שקט מוחלט...
רק אהבה...
מילים מתוקות של חום
מילים של כתום וצהוב
שמים, מים, ים של ירוק וכחול.
23.10.1979 |
|
|
אם דרקולה לא
יכול לראות את
השתקפותו במראה,
איך זה תמיד
התסרוקת שלו
מסודרת כל כך?
(סטיבן רייט) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.