אלכס דובוב / בבואה |
האלילי,
הוחלף בלוגי
ובמילולי.
תעלות ההיגיון מוגנות
בין החיפויים,
חוסר משמעות שוחה בהן -
חתיכות נאות של מים
עכורים. בבואתנו משתקפת
בברזים
פעורי פה ממתכת
מצוחצחים, אנו מביטים בעצמנו,
מחייכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|