|
רצתי
הזעתי
שחיתי
לעומק.
הזיעה נטפה בכל גופי,
נטפה על החול הרטוב ליד הגלים.
הצוקים הנשגבים הגנו עלי
גלי הים השקטים עטפו אותי
והמים המלוחים נתנו לי חיבוק.
חלצתי את נעלי הספורט ואת הגרביים הרטובות
ושחיתי ושחיתי למרות שפחדתי לטבוע.
אבל בטחתי בים שיישאר שקט, שלא יפתיע עם מערבולת.
והוא לא הפתיע
הוא לא איכזב.
השלתי בתוכו את כל הכעסים
רוקנתי לתוכו אותך.
אלך אליו כל יום
אבקר בין גליו.
כל יום ארוקן אליו
משהו ממך.
עד שיום אחד הוא יאכזב אותי
יפתיע אותי עם מערבולת.
אבל אני לא אתנגד, אני
אתן לה לגרור אותי לקרקעית
לא אאבק איתה - אחרת הרי אמות.
ואז לאט לאט אעלה בשקט
לנשום שוב
להתמלא במישהי אחרת. |
|
"במקום בו
מוכרים ספרים ,
ימכרו גם
אנשים"
-חניבעל לקטר,
פברואר 1988 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.