-חלק א'-
היא
בין מועקה לחיוך
בין ליטוף לחיכוך
בין דמעה והבנה
למגע ואי התאמה
והים שסער
בסיבובי מערבולות
גלים כרוחות
ועוד יום -
כך עבר.
ושנינו במים,
בבעיטות, משאירים
ראש למעלה.
היא
ממתינה לי בחדר
מחכה להפתיע בסתר
אך זהו חלום
גם היום, גם שלשום
והים שסער
בסיבובי מערבולות
גלים כרוחות
ועוד יום -
כך עבר.
כן, היא מפתיעה
ובועטת, משאירה
ראש למעלה.
היא
בין כמעט להכל
בין זרימה למכשול
בין מבט לנפש
לדיבור, לשכל ורגש
והגשם ירד
בצליפת סערות
ברקים בתוך יערות
ועוד ערב -
כך נאבד.
ושנינו ביער,
מתאמצים לחפש
זה את זו.
היא
אולי תבוא בחלום
סתם לומר לי שלום
אך לפתע הקצתי
אחוז טרד, בזמן שישנתי
והגשם ירד
בצליפת סערות
ברקים בתוך יערות
ועוד ערב -
כך נאבד.
כן, הוא מפתיע
מתאמץ לחפש
זה את זו.
בין מועקה לחיוך,
בין הרצוי למצוי,
ביני ובינה,
בין מעשה לבין כוונה.
-חלק ב'-
ואומרים גם ישנה אגדה שמספרת
כל זאת, אך איש לא זוכר כיצד היא נגמרת...
הסיפור מתרחש שם למעלה
אחרי צור וצידון וגם הלאה:
"ויביט ממקום עמדתו עץ ארז מהר לבנון
רחוק - ימה, אל גל במרחבי הים התיכון
גל יפה ואציל וכחול
ויקרא לו האילן הגדול:
"יש לך שם וחיוך ופנים כה יפים,
בו לכאן, אל ההר למנוחה, בטח מימיך כבר עייפים"
ובלי אמור מילה, ביקש הגל לעלות, בראשית דרכו אל החול
ויעלה, וכאשר סיים, הופתע לגלות, שחזר הוא שוב אל התכול."
ואומרים שישנה אגדה שמספרת
ואיש לא יידע כיצד היא נגמרת
על גל ועץ ארז
אילן ואדווה
שביקשו למצוא אהבה. וקרבה. ושלווה.
-חלק ג'-
ואם הייתי קמה וצועקת לך או לכולם:
"תראו מה הוא עשה לי!"
"תקשיבו! הוא פגע בי!"
אבל זה מפחיד לי לצאת מהשקט...
ואם הייתי באה ומספרת לך או לכולם:
"אתם יודעים מה זה עושה לי?!"
"אתם רואים מה שקורה בי?!"
אבל זה כל כך, כל כך אחרת...
ואם הייתי נחה וחושבת:
"איך זה קרה לי..."
"למה זה אוחז בי..."
אבל היכן חוץ ממני ועצמי אמצא כאן עוד אוזן קשבת?
ובסוף את לא החלטת דבר -
קמת אבל לא צעקת -
באת אבל לא סיפרת -
והמשכת לחשוב בלי לנוח -
ממש ללא מנוחה.
אז מה תעשו בנות האדם,
אני בעצמי איני יודע.
אך זאת אומר -
"לא טוב היות האדם לבדו"
ואומר גם מתוכי -
"שטף הדיבור כמו המים השוחקים."
ואאחל לסיום -
הרגישו טוב, בנותיו של האדם,
הרגישו טוב.
-נ.ב.-
אני יודע שלא רצית לספר, לא את
ובטח שלא אני אספר,
אבל אני חייב לשבור את השתיקה שלך,
עבורך ועבורי, אפילו אם זה באינטרנט.
מקווה שמי שעשה לך את זה -
קורא ומתחלחל עד מוות - עד מוות - עד מוות...
ועוד דבר קטן - מתפלל שתמצאי את המנוחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.