|
אני מכניס את ידי
אני כבר משתגע
כשאת לא מתקשרת
כשאת לא כותבת
זה לא משנה בכלל
זה רק הלב שצמא
היית יכולה להיות כל אחת אחרת
רוצח אהבה, זה אני
שר לה לי לה לי לה לה
לא אתן שוב לשבור את לבי
זה הכל משעמום, מה עוד יש לי לעשות כאן
אני אוהב את כולם, אני אוהב את כולן
זו אשלייה שלי, אין עוד אשמים
רק בנאדם שפוחד לא להיות נאהב
רוצח אהבה, זה אני
שר לה לי לה לי לה לה... |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.