אני בנאדם של תאוריות. תאוריות זה דבר נחמד, למרות שהרבה אנשים
חושבים שהתאוריות שלי ממש דביליות.
אני דווקא חושבת שיש סיכוי שהם יתבררו כנכונות. ובסופו שך דבר,
כשהמדענים יחליטו לחפוף את מזימתם המרושעת, כל האנשים שזילזלו
בי יעריצו אותי. אני באמת מחכה שזה יקרה. ובגלל זה אני ארשום
את התאוריות שלי,אני לא רוצה להיות אחראית להשמדת סוד עצום
בסדר גודל כזה כשאני אמות.
אוקי זה הולך ככה -

# אפשר לקפוץ על עננים.
עננים הם חומר שדומה לצמר גפן וכשאתה עובר במטוס בתוך ענן, אתה
לא עובר דרכו, הענן פשוט בורח כשהוא רואה שבאים להתנגש בו ואתה
פשוט עובר בשאריות. בפעמים היחידות שהענן לא מצליח להתחמק,
המדענים המציאו הסבר קצת חלש - המטוס התנגש בציפור. כן. כי זה
מה שיפיל מטוס. לכו תמותו באיזה פינה חשוכה יא חבורה של
אווילים חסרי דימיון.
המדענים מסתירים את זה מאיתנו בגלל סיבה אחת פשוטה - הם לא רצו
שהעננים יתמסחרו.
אם אנשים ידעו את זה, יתחילו להיות לנו פיקניקים בשמיים, פתאום
יצוצו פרוייקטים של בנייה כמו "אחוזת קומונולימבוס" ובסוף גם
יהיו שם למעלה גם בתי חרושת וגני שעשועים. זה יהיה נורא. את
התיאוריה הזאת סיפרתי לחבר שלי והוא נחנק מהגומי שלו ואמר
שראיתי יותר מידי "דובי אכפת-לי".

# יש לנו חיבור תוך-גופי עם חייזרים.
כשאתה במקלחת והמים מכסים לך את האוזניים, הקולות המוזרים האלה
ששומעים הם בעצם גל-רדיו מיוחד של חייזרים. ככה הם מתקשרים.
דרך מים. וכשאתה נותן למים לכסות את האיבר היחידי ממנו אתה
שומע - אתה בעצם שומע אותם. גם את זה סיפרתי לחברה שלי והיא
צחקה עלי איזה חצי שעה וכשאמרתי לה שפעם אחת באמת שמעתי אותם
היא צווחה בגיל ושאלה מה הם אמרו. התבלבלתי. אמרתי לה שברגע
שאני אלמד חייזרית אני יחזור אליה. מאז לא דיברתי על זה עם אף
אחד.

# אין דבר כזה אטמוספירה
העולם שלנו עטוף זכוכית מגן בלתי-שבירה. ככה העננים לא בורחים
לכוכבים אחרים. מה שיעצור את העננים לא יהיה איזה אטמוספירה
חלשלושית. צריך משהו ממשי. זכוכית למשל.
לכדור הארץ יש פתח ורק המדענים יודעים איפה הוא. הפתח (או
"החור באוזון") הוא פתח לא קטן, אבל מסובך, יש רק מספר קטן של
פתחים בכדור הארץ ולכן ה"קולומביה" וה"צ'לנג'ר" התפוצצו. הם לא
מצאו את הפתח.
הסיבה שהמדענים לא מחביאים את זה היא בעיקרון הסקרנות האנושית.
אם אנחנו נדע שהעולם עשוי זכוכית מגן בלתי-שבירה, נרצה לוודא
שהיא באמת בלתי-שבירה... אלפי חפצים יתעופפו בשמים ויגרמו
לאלפי תאונות, והעולם יהיה מזבלה אחת גדולה. לא כדאי.

# חוני המעגל הוא ילד כאפות סכיזופרני.
התיאוריה האחרונה היא על חוני המעגל. למי שהגננת הסנילית שלו
לא חרשה על הסיפור הזה בכל שעת סיפור זה הולך ככה:
היה היה איש בשם חוני. צדיק גדול כביכול. הוא הלך לעיר שבה היה
בצורת. תקע את עצמו בתוך עיגול ואמר לאלוהים אולמייטי שהוא לא
יצא מהמעגל עד שירד גשם. בהתחלה ירד גשם כבד שלא השביע את
רצונו של חוני הבררן. אח"כ גשם חלשלוש שגם לא ריצה את חוני עד
שלבסוף ירדו גשמי ברכה. הללויה פרייס דה לורד.
עכשיו בדוגרי - למה שלאלוהים יהיה אכפת מאיזה יבחוש ביצות קטן
ובכיין כמו חוני?!
לקחתי על עצמי לספר לעולם את הסיפור האמיתי על חוני
"אני-כל-כך-כאפות-שמשה-מהישרדות-גבר-לידי" המעגל.
חוני היה בנאדם שאף אחד לא יותר מדי סימפט בכפר שלו. ולכן הם
נתנו לו תפקיד נורא מיוחד - עבודה במשרה מלאה בתור שעון-שמש.
הם ציירו לו מעגל, העמידו אותו באמצע ואפילו ציירו לו מחוגים.

חוני התלהב מזה שהוא כל כך שימושי והתחיל מיידית בעבודה
המפרכת. יום אחד הוא שם לב שהצל שלו נעלם, הוא גם ראה עננים
(באמיתי לא בראש). הוא התחיל לדבר לעצמו ואמר "חוני.רוצה.גשם"
ובאמת התחיל לרדת גשם. איזה אידיוט מהכפר שבדיוק עבר חשב שחוני
הסכיזופרן באמת מדבר עם אלוהים. חוני המשיך "אאוץ'. גשם כואב
לחוני!" והגשם נהיה טפטוף חלש. חוני נזכר במה שהגננת שלו לימדה
אותו בגן ודיקלם "גשמי ברכה. גשמי ברכה" והפלא ופלא! התחילו
לרדת גשמי ברכה! ההיל-בילי מהכפר כמעט התעלף, בעוד מה שבאמת
קרה זה שנדפק לאלוהים המכונה של המזג-אויר. וככה חוני זכה בכל
הקרדיט. נצלן.

אני יודעת שכל זה נשמע הזוי לגמרי ושאני ופסיכולוג כלשהו
צריכים להיפגש לסשן דחוף, אבל אף פעם לא הייתי בנאדם שמקבל את
הדברים שמלמדים אותו בקלות.
כמו שאמרו חכמינו: "לעולם אל תיתן לעובדות להרוס תאוריה יפה"