תגידי, איך זה ייתכן
שבמקום כל-כך שמשי וחם
פתאום יורד כזה מבול,
ככה לפתע, ככה סתם?

האם זה עורנו היבש
שצמא לקצת לחות,
או אולי עונש משמיים,
מכה על חטא הנינוחות?

למה זה מגיע לי ולך, פתאום וכך,
וכי מה שנינו, אהובים, עשינו רע?
נשלב יחדיו, ממש כמו בייגלך
את זוג ידינו,
אולי נדע מתישהו,
נרים למעלה את ראשינו,
ונקווה לשקט הנפלא ש...
אחרי הסערה.

זוגות-זוגות עולים אל התיבה,
מאות ואלפים,
ורק אנחנו, זוג דפוקים,
ספוגים במים, מחכים

שמישהו ייסגור את הברז
והמבול הזה יפסיק,
מחכים ולא קולטים בכלל
שגם אנחנו מוזמנים.

ובתיבה נעים וחם ויש שם תה ועוגיות.
אם הבחור עם הזקן הזמין אותי וגם אותך
לתת ידיים,
להתחבק,
להתנשק
ולעלות -
אז בחייך, בוא נפסיק עכשיו לריב,
עזבי שטויות.

בואי ונשלח כאן ועכשיו יונת שלום
אל העולם בחוץ, שאולי תמצא לנו שם גבול.
ממש כמו בייגלך, נשלב יחדיו
את זוג ידינו.
עד שתחזור שנינו נאהב,
נרים למעלה את ראשינו,
נחזיק בפה עלה של זית, ניבלע
בשקט הנפלא, שאחרי הסערה,
אחרי מבול.