|
העצים בקיבוץ בוהקים
באור ברקים
לא רגיל
הניצנים קיבלו צבעים
של אש ירוקה
הרוח מחללת בחלילי
העלים
הכול זע הכול נע
הכול מתנועע
יציב
יופית כתבה מפריז
העצים כמו מביטים
זה בזו בעיניים
מחייכים צוחקים
האוויר רך קליל נעים
העננים צלולים
מעמקי הים
בהירים
כי רק כך
הציפורים מביטות
זו בזו בעיניים
כי רק כך שירי מתנגן
בתוך שירך
ומנגינותיך חודרת
אל לבי
20.11.1980 |
|
"כל מי שעומד
מלפניי, מאחוריי
ומשני צדדיי,
הוא העומד".
אחת, שתיים,
שלוש...
ואולי הכוונה
שמישהו/י באמצע,
ולא שלוש, אלא
לפחות ארבעה
זכרים מכל
עבריו/ה
(ואבריו/ה)?
לאלוהים
פתרונים,
ולאלוהות
פתרונות.
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.