השמש נעלמה שוב מבין ההרים,
הכביש ופיתוליו אותי מסחררים,
האורות המהבהבים הרבים נעלמים, נבלעים.
הלילה הקודם עוד חקוק בזיכרוני, עיר מדבר שוקקת חיים.
האורות, הרעש, ההמולה מסביב לאס-וגאס עיר המתים.
בבוקר האורות נעלמו ואור היום ליווה את דרכי, את צעדי
הכושלים.
תהיתי אם לכאן הגעתי, עיר המתים, האורות נעלמו,
הרחובות ריקים,
שומעת את נשימותיי השקטות ואת נעלי דורכות על העלים.  
מדי פעם עוד רכב עובר ברחוב הראשי, לאס-וגאס עיר המתים.
עם כוכב ראשון שוב נדלקים האורות
ונדמה כי אף פעם לא הייתה עיר של מתים.
ואני כבר באוטו עוברת עוד מייל להתראות לך לאס-וגאס עיר המתים.