דור ברטל / תשובה |
הנני כאן לצידה.
עלינו זורח ירח
סביבנו השלווה.
הנה נתתי ידי בידה.
הנה שפתיה לוטפות
בלחישה, חלשה.
חלשה,
שקטה...
דממה!
פקחתי לאט את עיני
מחלון חדרי ניבט הירח
שאלתי עד מתיי?
הוא שותק, ממשיך וזורח.
הלילה הזה היה ירח,
הלילה הזה הייתה גם שלווה.
פרפרים הססנים מרחפים לי בבטן
ואולי גם מצאתי תשובה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|