|
אני דבוק למיטתי
והזכרונות כך רצים
הטראומות והאושר
השמחה והסבל
אני דבוק למיטתי
והלב כבר מתקשה
מתקשה בתוכי
ועוזב, אותי.
אני דבוק למיטתי
וכך אתה לצדי
מביט בך ולא מזהה
מביט בך ומחייך.
אני דבוק למיטתי
מקבל את נשיקתי האחרונה
מהאחת והיחידה
נכדתי היפה.
הגיע הזמן ללכת
להשאיר הכל מאחור
ולרחף, בחיוך
סוף כל סוף.
ואתה בשלך
מסרב כי אלך
מציליני בשנית
רוצה אותי לידך.
אני דבוק למיטתי
כל עברי רץ מול עיניי
אני עוזב את כולם
ואתם נשארים, ואמרתי ביי.
ואתה בשלך,
לעולם לא אלך
אך זה גלגל החיים
וזהו. נגמר!
אני דבוק למיטתי,
שמח כי אני חשוב
ממלמל "אגואיסט" לעצמי.
עוצם את עיניי
נושם את נשימת הלב האחרונה
מחייך
ועולה.
even though your gone
you still mean the world to me |
|
אל:
זה שמאשר את
הסלוגנים.
הנדון:
מחאה!
שלום רב
עם כל הכבוד,
הסלוגנים שלי לא
דביליים, הם
אולי טיפשיים,
חסריי חוש
כיוון, יש יגידו
אפילו חרא של
סלוגנים!
אבל דביליים?
בחייאט!
ובכלל מי אתה
שתלין?
מה יש יותר?
סלוגנים דביליים
?
או סלוגנים
שלי?
ומי אחראי על
הסלוגנים
בדבילים
(לא שלי, אני
בשלי מודה)
חבובניק, זה
אומר דרשייני,
או משהו כזה!
בברכה
לו יהי, חומד
לצאן, לטבח
וביקורת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.