ואת מוצאת את עצמך בפעם המיליון
שמה כל מה שיש לך בהימור הראשון
על מה שאת קוראת לו "הבחירה הבטוחה"
הכי קל לך לחזור ולהיות מפסידה

את כבר כל כך רגילה...

את בונה חלומות עטופים בחומות
מנפצת בועות של תקוות מזדמנות
אין נכנס, לא תצאי, רק פחדים את תדעי
הכי קל לך לומר ש"ככה אני"

עייפה...

את מדברת כמו שיכורה
ואף אחד לא מקשיב
אז את שותה כדי לדבר
וכשמתעלמים ממך יותר...
את שוברת חוקים שאהבת להמציא
משכנעת עצמך שרק ככה תצאי
אבל החומות שלך חזקות מכל אחוז אלכוהול
ואת כלואה, מביטה מרחוק על הכל

את שומעת ורואה, חושבת, מרגישה
ואף פעם לא נוגעת.