על נייר לבן הם פרוסים,
כחיילים בשלשות מסודרים,
כאלו הן המילים.
לעיתים עמוקות,
לעיתים לא ברורות,
בדיו שחור מטביע אות,
והנה נוצרת מילה
ועימה מופיע רגש
שמביע תחושה,
שנולד מתוך מחשבה
לא בהכרח עמוקה,
שמגיחה מסיטואציה ,
ישנה נושנה,
או אולי בעצם חדשה
שיוצרת איזו שהיא תמונה
שנשארת במוחי
מין זיכרון שאתו
זהו טבען של המילים
מין כלי הכרחי
במאבקנו בחיים
שלא בהכרח
הופך אותם ליותר קלים,
ולמרות הכל
היה אחד שצעק
מעל הבמה :
"מה הם המילים
אם לא שתיקה?..."