יש לי כל כך הרבה דברים להגיד שאפילו במילים לא ניתן לתאר.
אביחי שלי... אתה אח שלי איך עזבת אותי ככה בלי להגיד לי שלום.

איך אני אוכל עכשיו להמשיך כשאתה לא כאן איתנו לידינו.
אתה היית אמור ללוות את חי בדרך לחופה.
אתה היית אמור להיות איתנו ביום הכי מאושר בחיינו
כל כך קשה לי לדבר עליך בזמן עבר.
התמונות שלך לא מפסיקות לרצד לי בראש.
אתה אח שלי... היית לצידי בכל מצב. ידעת להגיד את הדברים
הנכונים והחיוך היה מתפרש על פניי...
היית עמוד התווך שלי...
אני לא אשכח את היום שבו חשבתי שאני אומרת שלום לכולם ואתה
חייבת אותי לכתוב על פתק "אחיבי אוהב אותי" ואמרת לי להסתכל
בפתק כל פעם כשעצוב לי.
עכשיו מאוד עצוב לי! ואתה לא פה להגיד את המילים הנכונות.
היו לנו כל כך הרבה תוכניות - עכשיו אני אצטרך לעשות הכל לבד!
איך ביומולדת שלי כשחי הציע לי נישואין - אתה הראשון שהתקשרתי
אליו - ככה לפני ההורים שלי אפילו ולמרות שהיית כבר בדרך אלינו
- הייתי חייבת להודיע לך... "מה דעתך להיות שושבין?" ככה שאלתי
אותך  ואתה לא האמנת. בבית נתת לנו נאום שאחריו כמו 2 ילדים
קטנים התחלנו לבכות. תמיד ידעת להגיד את המילים הנכונות.
אמרתי - אתה יודע למי - שאתה אוהב אותה... והיא לא האמינה לי
שאמרתי לה שאתה כבר לא איתנו. למען האמת אני עדיין לא מאמינה
שאתה לא איתי, איתנו.
אתמול קיבלתי 80 במבחן והאינסטיקנט הראשוני היה ישר להתקשר
אליך.
אחרי כמה דקות התעשתתי והחזרתי את הפלאפון לכיס. אמרתי בלב
שאתה בטח כבר יודע.
המלאך שהבאת לי תלוי אצלנו בחדר שינה... עכשיו אני בטוחה שאתה
המלאך השומר שלי.
אני זוכרת שהודעת לי כשרן נהרג. אבל אז היית שם כדי לעטוף אותי
בחיבוק הגדול והאוהב שלך... ועכשיו אני פה מחכה לחיבוק המנחם
שלך ובפנים אני יודעת שהוא בחיים לא יגיע.
בהצגות תמיד שיחקנו בעל ואישה. אני זוכרת שפעם אמרתי לך שאנחנו
עושים גילוי עריות - הרי אנחנו אח ואחות.
אני לא אשכח איך פעם אחת הצגת אותי לידידה שלך בתור ידידה -
כעסתי עליך ואתה הסתכלת עלי בפרצוף כלבלב מתנצל - כמו שרק אתה
יודע.
ואז תפסת אותי על אותה טעות... אני לא אשכח את היום הזה כל כך
הרגשתי רע!

אח שלי היקר
אוהב אותך לעד!