|
הייתי רואה אותך רוכנת
מבררת בין גרגרי האורז הלבן
לבין האבנים השחורות.
בפרחים ששלחתי לך
מצאת רק את הקוצים.
כשהצבעתי לך על כוכבים נוצצים
אמרת כי אין בהם אור או חיים.
כעת משחלפו השנים
אני מרגיש כי
את נותרת עם האורז הלבן
ואני עם האבנים, הקוצים
והבדידות כמו כוכבים רחוקים. |
|
|
ברגע שמקרבים
מקל בוער לזנב
שלהם, הם ישר
נרגעים.
פה גדול כמדריך
תיירים, מילים
אחרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.