אין כאן שום דבר להתאבל עליו בעצם.
אין לי בכלל זכות.
אני לא בוכה.
נכנס לי משהו לעין.
עזבו אותי כולכם עם הפרצופים הטיפשיים שלכם.
כאילו מה קרה.
אני לא באמת בוכה.
אפילו אם רציתי.
אני לא מצליחה.
אין לי זכות בכלל.
אני לא מרגישה כלום.
וגם לא הרגשתי.
אף פעם בכלל לא הרגשתי.
לא ניתנה לי הזכות.
אין כאן שום כאב,
שום צער,
שום כלום.
כאילו מה קרה.
אני ילדה גדולה כבר.
או לפחות אמורה להיות.
לא מצליחה לשים את האצבע
על מה אני מרגישה ומה אני חושבת שאני אמורה להרגיש.
מה שבטוח זה שאני לא בוכה.
עדיין לא.
אין לי בכלל זכות.
אני לא חולה.
אני רק מנסה להשתעל את זה החוצה.
אני לא בורחת.
אני לא כועסת.
אני לא יודעת אם צריך להמשיך מכאן.
אני נשארת.