|
כשיימוגו עינינו
ונחזה בשקיקה
נאהב כמו שלא מעולם
והאחד שגווע יצמח בחזרה
נחזה במפולת ונצרח לישועה
נתפגר מהוויה קיצית
נבכה על שאבד
ונבכה לזכר מה שהיה
על מה שיהיה רק נלחש בסתר
והאחד החזק שיצעק
מות באבנים יומת
כי במקום שבו האופטימיות נבלה
והפסימיות פרחה ולבלבה
אין מקום לנחמה |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.