מלים נלחשות
באפלה של
לילה, עייפות ובדידות...
נלחשות ישר מהלב
בלי סינון ועקבות,
מלים של ביחד אחד
הכי קרוב שיכול
הכי בטוח, אוהב, מצפה...
רגע נבוך קצת

מהססות

כחילזון בגשם ראשון,
אינך רגיל לאהוב...

קרן אור ראשונה
שתחדור מבעד לתאים שלך,
תפיג מיד את כולן.
באימה יתפזרו
יחזרו
אל סדקים ופינות אפלות
יסתתרו מהעיניים.

לאהוב זה להרגיש
ולהרגיש זה להיות פגיע.
פגיע זה משהו
שאינך יכול להרשות

לעצמך.


15.3.2008