New Stage - Go To Main Page


זהו שיר ראשון מתוך שלושה (היו אמורים להיות חמישה) ששלחתי
לאהובתי, שבוע אחרי מכתב פוגע ששלחתי לה, שנולד מכך שהיא פגעה
בי... סיפור ארוך. על זה היא שלחה מסרון: "תודה, אבל לא מגיע
לי".




וכי תאיר בבת צחוקך
את חדרי לבי החשוכים,
פועמים הם למשמע קולך,
בהקיץ ובכלות האור בעיניי.
כה קרובה, אהובתי,
כמו בשלח ידי אל לחייך,
ובגז חלומי - אייך?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/4/08 22:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל מרקוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה