|
עננים כחולים נושבים באפור
את חשכת השמים הכבדים
השמש לוטשת בצהוב וורוד
את אחרוני קרניה החמות.
צינורות סגולים אוחזים רקיע
אדים שחורים בצירי עיניי
מרשתים תבניות עולם
סורגי מתכת קרים למשטח הערפל.
פנסי רחוב אדומים
נושקים אל הכחול העמוק
של חלל הערב המתממש ובא
הצינה להטה בגופי.
חיות של חושך כבד
זולגות נטיפי שמים
מעל לקסדות עמודי התאורה
הלילה מסרב להתעורר. |
|
|
שלי אמרה שנורא
קשה לה למצוץ עם
כל המהומות האלה
בשטחים, אז
אמרתי לה ,
"מותק, גם לי
קשה, קדימה".
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.