משה סלע / הד, הד, הד... |
כמו כאב בכלייה
כשרצים הרבה
וקשה כבר לנשום
אז עוצרים ויושבים
שרק יעזוב
יישכח, ואלך לכתוב
עוד שיר עלוב
כמו זה והבא
וכבר אין לי סיבה
אבל עדיין אמשיך
לכתוב ברמיזה
כי ככה... זה טוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|