משה סלע / כמו פעם |
הרגשה של הדם מתנקה מהחול
ערמות האבק הצטברו מהמון
ועכשיו זה אנחנו וכל הארמון
הכל כחול הכל קסום
ולא נשאר נתיב חסום
הכל אפשר כדאי מותר
ואין אסור או מאוחר
אחת עם שמלה ואחד מרופט
כולם מסתכלים ולה לא אכפת
עיניים שחורות ולשון של נחש
אמר הגמד לליצן מקושקש
רחש לבן שמאיר את הכל
מתנפץ לחלום שבניתי מחול
הלילה מגיע הים קצת עולה
הגלים מגיעים גם ארמון מתכלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|