מאי 2007
חמישה חודשים רחוקים מעכשיו
אני לא אדע מי אתה
יתכן שגם לא אדע מי אני
אגור בדירה עם שני שותפים שבכלל לא יהיו שם בקיץ
הם יטיילו בהודו עם תרמיל על הגב
בזמן שאני אהיה בעבודת 5-9 שלי
מתייקת דפים ובוכה
תהיה לי מכונת אספרסו שתנחם אותי בלילות הקרים
פלאפון עם שיחות יוצאות שלא יצלצל מעולם
ומקרר שכמו תמיד יהיה מרכז עולמי
במרכז הסלון ספה עם כתם
לה אארח חברה בשעות הקטנות של הלילה
ומחבת חדשה, שלא ראתה ולא תראה להבה מעולם
הזמן יעבור ואני עדיין אהיה בודדה
אף אחד לא ינחם אותי או יקפוץ לבקר
אפילו לא השותף מהחדר ליד
ובחלון יונה מזדיינת תבנה לה קן ותקים משפחה
מול הפרצוף המיוזע שלי
אוקטובר 2007
חמישה חודשים חלפו להם
לא יודעת מי אני
אבל אתה עדיין נטוע בחיי
גרה עם שותף שהיה כאן בקיץ, בחורף
ויהיה כאן גם בסתיו
לעולם לא יוצא מהבית
ולא מש מהספה המוכתמת שמול הטלוויזיה
הוא לא מכיר אותי
כי אני לא גרה בחדר הרפאים שלי
לא עובדת, לא מתרחקת
לא שואפת
אתה מרכז החיים שלי
איתך
תמיד איתך
מכונת האספרסו ננטשה
לאחר שנמלים נמרצות הקימו בה קן
אל מול הפנים המיואשות שלי
מארחת לך חברה בשעות הקטנות של הלילה
ויודעת
כמו אז יודעת גם עכשיו
שאני תחביב זמני ונוח
ואתה
כמו אז, גם עכשיו, ולתמיד
שלה. |